התחברות
וער"ח אדר

זה יתנו – תש"כ

תכלית העבודה בעשר כוחות דנה"ב
ש״פ משפטים, פ״ש, מבה״ח וער״ח אדר. לכללות המאמר ראה ד״ה זה דפ׳ שקלים העת״ר (המשך תער״ב ח״ב). וראה ד״ה זה תשכ״א וראה גם ד״ה זה תשט״ו.

תקציר

לאחר הקדמת זה יתנו, ישנם ד' ענינים במחצה"ש, ד' אותיות הוי'. מחצית הא' - ו'. מחצית הב' - י'. עשרים גרה - ב' ההי"ן. תרומה להוי'. אותיות שם הוי' הם אותיות החקיקה שהעצם מתגלה בהם. צורתם הוא ע"ד סדר השפעה מרב לתלמיד, צמצום נקודה המשכה והתפשטות בשטח המקבל. כמו"כ למעלה המשכה מאוא"ס עד מלכות. אעפ"כ אינם דבר נוסף על העצם כתושבע"פ שאפשר לשנות, אלא כאותיות החקיקה דתושב"כ, אותיות עצמיים דמיני' ובי' שא"א לשנות. שהם דבר אחד עם התוכן שבהם, ואותם האותיות בכ"מ הם ענינים אחרים, ונראה במוחש באותיות דתושב"כ נרגש יותר קדושה מאותיות דתושבע״פ.

מצד ריבוי האור ומעלתו א"א לידע מהם פרטי הרצון, וגם כי הוא מאצילות שלמעלה מענין הלבושים א"א להיות גילוי לנבראים, כי אם בתושבע״פ בריבוי כלים ולבושים, שם הוא הגילוי. שם הוי' באצילות הוא מילוי יודי"ן (ע"ב) שם איהו וחיוהי וגרמוהי חד לברוא בהם ועל-ידן. הבריאה בשביל ישראל, לכן יש כל עניני ההשתלשלות בנש"י, נשמה שנתת בי טהורה (באצי', חקיקה) בראת יצרת נפחת (לבושי מדו"מ, בי"ע). גילוי מעלת הנשמה אינו למעלה, כי אם בהתלבשות ועבודה דנה"ב שם הוא עיקר היופי. מחצית השקל הוא העבודה עם י' כחות דנה"ב, בזה דוקא הוא תרומה להוי׳. זה יתנו, בגילוי בדברים גשמיים שאפשר להראות באצבע ולומר ״זה״, בהם הוא תכלית העבודה.