פדה בשלום – תש"כ
התוועדות י"ט כסלו. עיקר המאמר בענין משביעין אותו, ראה ד"ה תניא בספ"ג דנדה לאדמו"ר הצ"צ (נדפס בהוספה לקיצורים והערות לתניא, קה"ת תשמ"ט). הגהות אדמו"ר הצ"צ בקיצורים והערות לתניא ע' מח-עא. וראה גם ד"ה תניא כו' משביעין אותו (וד"ה ועשית חג שבועות) תרח"ץ.
תקציר
עבודה בדרך מלחמה, התאבקות נה"א עם הנה"ב עד שההשגה תפעל עליו (זיי פלעכטן זיך ארום זה עם זה). "פדה בשלום", לא יתכן אחרת מציווי התורה. מסירת עצם נה"ב לקדושה. הארת היחידה. אינו מרגיש שצריך מס"נ וצער אלא רק תענוג ועונג. זה שייך לכל ישראל.
ג' פירושים משביעין אותו: שובע, מבחי' טהורה היא. שבועה, "בי נשבעתי", עתיק. שבע, נמשך בפועל בז' ימי הבנין בגוף ונה"ב. שובע, מבחי' תהי צדיק שיש בכל ישראל כיון שהוא מקושר למעלה הרי סוכ"ס שלעפט מען אים ארויס, עד שיקיים גם את הציווי "תהי צדיק" ועד לאמיתת שם התואר צדיק כמבואר בתניא. "תשבע כל לשון", גם למטה בגוף. יחידה שבנפש פועל בנשמה המלובשת בגוף ועל עבודתו למטה בדרך שלום. ראיה וידיעה באלקות ובוודאי לא יעבור על השבועה. נפש כי תחטא, תווהא(בתמי'), כי משביעין אותו בכל טוב.