להבין ענין רשב"י – תשי"ט

מלאכים נקראו 'עומדים', כי מציאותם במדידה והגבלה, נשמות נק' 'מהלכים' אף שהם בבחי' גבול ומדה, אלא שע"י תומ"צ למטה יכולים לעלות עד אין קץ, כי שרש תומ"צ בפנימיות הכתר. אמנם המקיימם במעשה לבד משכנו בהיכל ג"ע התחתון, והמקיימן בכוונה פנימית מתעלה לבל"ג ע"י העמוד שבפנימיות ההיכל. רשב"י ע"י שגילה סודות התורה נקרא יום הסתלקותו 'הילולא', שהאור הנמשך ע"י הילוכו בל"ג מאיר גם בעוה"ז, משא"כ בשאר צדיקים קבעו תענית ביום הסתלקותם כי חסר האור בעוה"ז. ענין ההילוך, האי עלמא כבי הילולא דמיא, ישנו בכל אחד, מצד בחי' הכללית דרשב"י, ששמץ מנהו ישנו בכאו"א מישראל.

ולאו דוקא בל"ג בעומר, אלא גם בכל יום ויום, שע"י כל פעולה נעשה בחי' ההילוך. ואע"פ שענין זה הוא גם במשך כל השנה, הרי מובן שענין זה הוא בגילוי יותר ביום השבת שלפני ל"ג בעומר, שמיני' מתברכין כולהו יומין ובכללם ל"ג בעומר, שאז מאיר ענין ההילוך בלי גבול, שזהו"ע ופרצת.