פדה בשלום – תשי"ט (ב)

צדקה מסיר הערלה ומוציא האהבה מפנימיות הלב להיות "אחזה פניך". תפילה, מס"נ למעלה מטו"ד, רצון חדש, נמשך עתיק בדרך מעביר. משא"כ ברכה גילוי מעולם עד עולם מראשית השתלשלות לסופו. נמשך אריך בדרך התלבשות. עבודת התפילה, גילוי יחידה בנפש ופועל גאולה הכללית. אמנם לאו כל מוחא סביל דא, צריך סייעתא דשמיא, אתעדל"ע ע"י נתינת צדקה, "צדק לפניו יהלך", שמוליך פנימיות הלב להוי', ללא הגבלה, ענין הבע"ת שיוצא ממציאותו הקודמת, מצד עצם נפשו הקשורה בה', בכל מאודך בכל ממונך. וצ"ל גם ענין קרבנות ותפילה לעלות הגשמי לרוחני ע"י עבודה דיחידה "בקשו פני". ועי"ז גם בתורה, עד שנעשית היציאה מהמיצר אל המרחב מן הגשם אל הרוח וגם מן הגיהנם.