חסידים ואנשי מעשה – תשי"ט

ענין התשובה בחג הסוכות ושמחת בית השואבה, אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב. "יריעות שלמה", מקיף דסוכה, "שחורה אני ונאוה", "שחורות כעורב", בעבודה, שצריך להיות ענין האכזריות בנפשו על הגוף ונה"ב, אפּזאגן זיך פון די רצונות של הגוף ונה"ב, וכמו"כ צ"ל כללות קיום התומ"צ בדרך חוקה חקקתי גזירה גזרתי… האכזריות על הגוף ונה"ב. ובפרטיות יותר, הנה עיקר ענין האכזריות הוא במצוות לא תעשה, שענינם הוא אפּזאגן זיך, שהו"ע קו הגבורה.

גם במ"ע יש ענין האכזריות, וכמו בצדקה צ"ל המשפט בצדקה,

שישפוט את עצמו כמה מגיע לו והשאר יתן לצדקה, וענין זה שמצמצם חיי נפשו בשביל העני, הו"ע של אכזריות. וכן הוא גם בכל המצוות, שיש בהם ענין של אכזריות על גופו ונפשו הבהמית, ובפרט בהגזירות וסייגים שבמ"ע, וכנ"ל שקיום כל המצוות צ"ל בדרך קבלת עול, שזהו"ע עול מצוות. ונמצא שגם במ"ע יש ענין השחרות כעורב.

וזהו "שחורה אני ונאוה", שע"י השחרות והאכזריות על הגוף ונה"ב שהם מעלימים ומסתירים ועד שגם מנגדים לעבודת הוי', הנה עי"ז "ונאוה", שנעשה בה עילוי יותר מבנות ירושלים. והיינו, לפי שע"י ההעלם וההסתר ובפרט ע"י הניגוד נעשה תוקף הצמאון והביטול לאלקות, כי, ביטול הנשמה בהיותה למעלה, הנה אף אשר "חי הוי' אשר עמדתי לפניו", מ"מ הרי זה בהגבלה, ודוקא ע"י ההעלם והשחרות נעשה צמאון וביטול בל"ג. וכידוע המשל מאמת המים, שכאשר יש סתימה שמעכבת את הילוך המים, אזי נעשה בה התגברות ביותר עד שהיא לוקחת בהליכתה גם את הסתימה עצמה. וכמו"כ יובן גם בהגוף ונה"ב שהם כמו סתימה המעכבים על הילוך הנשמה, שעי"ז נעשה בה תוקף הצמאון כו'.