התחברות
י"ט כסלו

פדה בשלום – תשי"ב

התוועדות י"ט כסלו. כמו הרבה מאמר ד"ה זה, המבארים ב' עניני בירור בדרך מלחמה ובדרך שלום, ראה המשך פדה בשלום תרנ"ט, תש"ד. לענין השלום שהיה בימי שלמה המלך וכו' ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ה (המשך תער"ב ח"ב). וראה לקו"ת במדבר ד, א. ענין תפילת עשיר ראה המשך תער"ב שם ע' תשעא ואילך. וראה גם ד"ה תפלה למשה תר"ס. ד"ה וידבר גו' זאת חוקת התורה וד"ה תפלה למשה תשכ"ט (מוגה). בקטע שהעתקנו מלשון המאמר בכה רבינו מאוד.

תקציר

בירור הגוף ונה"ב בדרך מלחמה ובדרך שלום ומנוחה בג' קוין. תורה, לימוד פנימיות התורה אינו מביא ישות וגאוה. גמ"ח, גם לעשירים, למעלה מצדקה שהוא רק מילוי חיסרון. תפילה, מתפלל עם הציבור, ע"ד עשי"ת, קירוב המאור אל הניצוץ אין מציאות מנגד. כולם ע"י פנימיות התורה, י"ט כסלו.

קטע במאמר: במדרש "תפלה למשה", א"ל הקב"ה למשה מה אתה מבקש, אמר משה, איני מבקש בשבילי, אלא מדינה פלונית היא חרבה, והיא שלך, גזור שתיבנה, כך משה לא ביקש לעצמו אלא בשביל ישראל. וזוהי גם כללות ההנהגה אצל כל נשיאי ישראל, שאף שמצד עצמם לא חסר להם מאומה, הרי אין מבקשים לעצמם אלא בשביל ישראל.

וכמו ביעקב, שמצד עצמו הי' מוכן כבר לביאת המשיח, "אבוא אל אדוני שעירה", אלא ש"הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי", היינו, שלא מוכנים עדיין מצד צעירי הצאן (די קליינע שעפעלעך) כו', אשר, אם ימהרו אותם עם העבודה דהוי' אחד ושמו אחד, ודפקום יום אחד (אזי) ומתו כל הצאן, שיהי' אצלם ענין של כליון כו', ולא העבודה דרצוא ושוב שהיא תכלית הכוונה. ובגלל שהצאן גו' עלות עלי, נשאר גם יעקב בגלות, אע"פ שמצד עצמו לא חסר לו מאומה. וכמו"כ גם במשה, שמצד עצמו הוא עשיר, שלא הי' חסר מאומה, כפי שמעיד עליו הקב"ה בשאלו אותו מה אתה מבקש. ועל זה עונה משה, איני מבקש בשבילי, אלא מדינה פלונית היא חרבה.. אע"פ שהוא עשיר, והוא בעצמו כבר שלם בכל הענינים, אעפ"כ, מעמיד את עצמו בסכנה (ער שטעלט זיך אַיין), ומניח את עצמו הצדה לגמרי (ער לייגט זיך אַוועק אינגאַנצן אָן אַ זייט), ותובע בדרך מתנת חינם, ומהי תביעתו שישנם הצאן שהן עלות עלי, וישנה מדינה פלונית שהיא חרבה כו', ולכן גזור שתיבנה.

פרשה / חג