אתם נצבים – תשי"א

"אתם נצבים היום (בר"ה) כולכם", התאחדות הכלל בקומה שלמה. "ראשיכם גו'" התחלקות פרטים בפ"ע. בעבודה הוא, להמשיך ולחבר אורות וכלים, האור מרגיש מעלת הכלי בשרשו (היכולת שלא להאיר) ומגלה זאת בהכלי, שעניינו ביטול, ובפרט בפני האור שגילה מעלתו. שורש החיבור הוא התכללות והתלבשות הוי' ואלקים, ושורשו מענין

הצמצום (שמרגיש כוונת הגילוי) וגילוי הקו (שנרגש בו הצמצום), ומזה נמשך בעבודת האדם התחברות נפש האלקית שמרגיש מעלת הניצוץ שבנה"ב והביטול שבה, עד שמלבישה וממלאת את כוחות נה"ב בכוחותיו. לעבודה זו יכול כל אחד להגיע בכח עצמו, ואזי נמשך לו במתנה רצון פשוט למעלה מטו"ד.

לצורך זה צ"ל 'כלי ריקן', לא שאינו אוכל ושותה, כ"א שאינו חפץ בגשמיות הדברים, אלא ברוחניותם. 'כלי מלא' בתאוות 'אינו מחזיק' גם ברכה דהשפעה גשמית, כי תכלית האדם היא עבודה רוחנית, אבל 'כלי ריקן מחזיק' גם השפעה גשמית בריבוי, כי היות הגשמי שלו רוחניות, אינה תופסת מקום, לכן מחזיק השפעה גשמית בל"ג, וביכלתו להפך נה"ב לקדושה, ויהיו כוחותיו ממולאים מכוחות נה"א, שמגיע עד היכן שידו מגעת, אזי נותנים לו מלמעלה בל"ג בגבול, כמו השפעת המן שהיה עומר מדוד ולכולם בשוה.

כל זה גם בכללות ישראל, שיש בהם י' סוגים פרטים "ראשיכם גו' עד שואב מימך" ויש למעלה מטו"ד בבחי' כלל בל"ג, "ברכנו אבינו כולנו כאחד", שגם בהכלים יאיר מלמעלה מהכלים, הכלל בתוך הפרט, לכן צריך ליקר הזמן דר"ה ולהרבות באותיות תורה, תפילה ותהילים שבזה כולם שווים, וממשיכים בעבודה פרטית דכל השנה.