משיחות הרבי בענין י"ג אלול והמאמר "שמח תשמח" נזר"ת
תקציר
כאשר מזכירים את התאריך "י"ג אלול" בד' אמות של "ליובאוויטש" ("חב"ד") נזכרים מיד אודות הענין ד"שמח תשמח רעים האהובים" - חתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ג אלול שנת תרנ"ז"וכפתגם החסידים ששנה זו היא שנת "נזר"ת", מלשון "נזר". ואע"פ שחתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ג אלול שנת תרנ"ז היתה במקום שונה ובזמן שונה - אעפ"כ הרי זה שייך גם לזמן דעתה...
אע"פ שנישואי כ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ג אלול שנת תרנ"ז היו במקום שונה ובזמן שונה )לא רק בעבר, אלא בזמן שונה בכמה פרטים וכללים) - אעפ"כ, מאחר שבשעתו הי' זה ענין הקשור עם תורה ומצוותי', וגם עתה מנצלים ענין זה באופן שיפעל הוספה בקיום התורה ומצוותי' - הרי זה ככל עניני התורה ומצוותי' שהם למעלה ממדידה והגבלה דזמן ומקום, ולכן, השינויים דזמן ומקום אינם פועלים חלישות בענין זה.
ולא זו בלבד שהשינויים דזמן ומקום אינם פועלים שינוי וחלישות בענין המדובר, אלא אדרבה: השינויים דזמן ומקום מדגישים עוד יותר את גודל העילוי שבענין זה, שגם במדידה והגבלה דשינויי הזמן ומקום, הרי זה ענין שלמעלה ממדידה והגבלה זו. וכאמור לעיל שחיבור ההפכים, מדידה והגבלה ולמעלה ממדידה והגבלה כאחד, הוא ענין נעלה יותר מאשר העדר המדידה והגבלה לגמרי. ובפרט ע"פ מה שנתבאר בדרושי החתונה דשנת תרנ"ז שענין הנישואין הוא גילוי כח הא"ס למטה - הרי בודאי שכללות הענין שייך גם עתה, מאחר שזהו ענין דגילוי כח הא"ס...
וכאמור לעיל שאע"פ שנמצאים בי"ג אלול תשמ"א - זמן שונה, ובמקום שונה בחו"ל, או במקום שונה באה"ק, זמן שונה ומקום שונה, הן בכמות והן באיכות - אעפ"כ, ישנה הוראה מהחתונה די"ג אלול תרנ"ז בנוגע לעבודת כאו"א מישראל, מראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך ושואב מימיך, בכל מקום ובכל זמן.
והביאור בזה: כללות ענין הנישואין הוא - גילוי כח הא"ס למטה, שהרי תכלית הכוונה דנישואין הוא "פרו ורבו", הולדת בנים, ובאופן שגם אצל הבנים יהי' הענין ד"פרו ורבו" - זרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות, באופן דא"ס.
ובעבודה הרוחנית ענינו - להעמיד (אויפשטעלן) עוד יהודי, ועוד יהודים רבים, וגם הם מעמידים יהודים נוספים כו', באופן ד"פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", עד שפועלים שכל העולם כולו יהי דירה לו ית' בתחתונים.
וענין זה שייך גם אצל אלו שקודם החתונה, וכן אצל אלו שלאחרי גיל ההולדה – שהרי גם הם צריכים לפעול את הענין ד"פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" ברוחניות הענינים, להעמיד יהודים שיפעלו את הענין דעשיית דירה לו ית' בתחתונים.
וזוהי ההוראה בנוגע למעשה בפועל מכללות ענין החתונה די"ג אלול תרנ"ז – תוספת נתינת כח (בהוספה על הנתינת כח שע"ד הרגיל) בנוגע לכללות העבודה ד"פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה".
והנה, כללות עבודה זו נעשית מתוך שמחה, שאז העבודה היא באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, כמבואר בהמשך שמח תשמח תרנ"ז (שנאמר בקשר לחתונה הנ"ל) – בתחלתו ובסיומו - ששמחה פורץ גדר. זאת אומרת: נוסף על כללות ההבטחה ד"יגעתי ומצאתי", מאחר ש"הקב"ה עוזרו" הנה מצד ענין השמחה, שפורצת את כל הגדרים, נפעל ענין זה במהירות יותר, בנקל יותר, ובאופן מרובה יותר למעלה ממרידה והגבלה.
וכמבואר בהמשך הנ"ל שבענין השמחה ישנם כמה וכמה דרגות, עד לתכלית השלימות - שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי. ובפרט שהשמחה דנישואין קשורה עם אמירת ברכות כו' ("ברכת נישואין) – ומבואר באגה"ת (פי"א) שהיות ו"ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה", מובן שכאשר מברכים ברכה מסוימת הרי "אין כאן שום ספק כלל", "בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם".
לסיכום הדברים: אין הכוונה לדרשות ורמזים כו', לתיבות יפות וטובות כו' – אלא המעשה הוא העיקר: להעמיד ריבוי יהודים כו', ולהחזירם למקום שלהם – "צבאות השם". באופן ד"פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה". וכללות עם בנ"י, "על צבאותם", יוצאים מהגלות "ביד רמה", "כימי צאתך מארץ מצרים", והולכים לקבל את פני משיח צדקנו. והקיצו ורננו שוכני עפר", והם בתוכם, הן בעל החתונה, והן אלו שסידרו את החתונה ואמרו את הדרושי חסידות כו', בתוככי כל ישראל - במהרה בימינו ממש, ובאופן דעשי' בפועל...
"ביום ועש"ק י"ג אלול שנת תרנ"ז התקיימה חתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שכל עניני נשיאות של הנשיא שייכים לכל הדור "הנשיא הוא הכל" ועאכו"כ ענין עיקרי ביותר בחיי הנשיא - ענין הנישואין.
והרי נישואין הו"ע של שמחה, עד לשלימות השמחה, כמודגש בברכת נישואין: "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".
ויש להוסיף, שבחתונת כ"ק מו"ח אדמ"ר נשיא דורנו (בי"ג אלול) התחיל כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע באמירת המשך המאמרים הידוע בשם "שמח תשמח" שבו נתבאר בארוכה ובפרטיות תוכן הענין דשמחה, דשמחת נשואין, וביאור גודל מעלת השמחה שפורצת כל הגדרים וכו׳.
ו"הימים האלה נזכרים ונעשים שבכל שנה ושנה בי"ג אלול חוזר ונשפע ענין השמחה דנישואי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ע"ד פעם הראשונה..
...בודאי למדו המשך זה - "די חסידישע הלכות הרגל", וימשיכו ללמדו בימים הסמוכים, בהתאם להמשך אמירתו במשך שבעת ימי המשתה, שבעת ימי ההיקף, כולל גם יום השמיני, שומר ההיקף..."
לזכות ולהצלחת
הרה"ח ר' יעקב מאיר בן רחל לאה שיחי'
לרגל יום הולדתו ביום ב' דר"ח א' אלול
לאורך ימים ושנים טובות
לשנת הצלחה מופלגה בגשמיות וברוחניות
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא