ראה אנכי – תשמ"ח

לאחר שבפרשת ואתחנן ביקש משה "אעברה נא ואראה" ולא פעל רק שמיעה, וכמ"ש בפרשה שלאח"ז "והיה עקב תשמעון", כי היה זה מצד סדהש"ת שלמטה מאנכי, לכן ישנם הגבלות, אבל בפרשה זו אומר "ראה אנכי גו'" שהמשיך גם העבודה בבחי' ראיה בכאו"א מישראל, מבחי' אנכי מי שאנכי דלא אתרמיז בשום אות וקוץ, ואנכי נותן בעין יפה, ובכח זה מהפך גם את הקללה לברכה, שזדונות נעשו כזכויות, בנוסף למבואר בלקו"ת בחוקותי (ד"ה בשברי) שהקללות הם גילוים יותר נעלים שמתגלים בסגנון זה, הנה יש כח להפך את הקללה לברכה.

כמו כן בעבודה דחודש אלול, אף שהסדר הוא קודם "אני לדודי", זהו מצד גדרי סדהש"ת דשמיעה קודם לראיה, אבל למעלה מגדרים, אלו ניתן הכח דאתערותא דלעילא שלמעלה מאתעדל"ת, קוב"ה שריא באתר שלים, שאז נמשכת מצ"ע בחינה שלמעלה משניהם.