ארבעה צריכים להודות – תשמ"ח

ארבעה הצריכים להודות ר״ת חיים. הם ד׳ אופנים בעבודת האדם, שצריך להיות היציאה מד׳ מצבים בלתי רצויים אלו ברוחניות (חולה וחבוש וכו׳), ויציאה (גאולה) זו היא ע״י ד׳ אופני עבודה. והם כנגד ד׳ גלויות שבהם ועל ידם יהי׳ גילוי ד׳ אותיות שם הוי׳ לעתיד. והדברים קל וחומר, מה אמיתית מציאותם של העולמות (מלשון העלם והסתר) הוא השם הוי׳ המחי׳ אותם, הרי בודאי שבעולם גופא הגאולה שבעולם (שבזה נראה אלקות בגלוי), הרי אמיתית מציאותו הוא החיות דשם הוי׳. תוכן עבודת האדם הוא להמשיך חיות וגאולה בסדר ההשתלשלות הפרטי שלו. וכיון שהגאולה קשורה עם שם הוי׳ המהוה הכל, הרי כן צריך להיות גם בעבודה, אשר עניני הגאולה יכללו (זאָלן אַרומנעמען) כל קורות ימי חייו.

וע״י העבודה בעוה"ז התחתון, ובכח המעשה, מגיע למעלה משם הוי׳, לבחי׳ ישת חושך סתרו ומעלה גם את כל סדר ההשתלשלות למעלה משם הוי׳, לבחי׳ ישת חושך סתרו. וזהו ארבעה צריכים להודות ר״ת חיי״ם, שע״י העבודה בד׳ המדריגות שבנפש פועלים ענין החיות בכל כחות הנפש ובכל סדר ההשתלשלות, עד שמביאים גאולה לעולם, ובמהרה בימינו ממש.