זה יתנו – תשמ"ח

מחצה"ש מלמדנו שישנה עוד מחצית, עבודה במחצית זו פועל גם בשני׳ ומשניהם נעשה שקל הקודש שלם. בדרושים מבואר בכו"כ אופנים מלמעלה עד אין קץ ולמעלה מזה, עד למטה עד אין תכלית ולמטה מזה. בכללות ב' ביאורים, א. מהרב המגיד, ב' חצאי צורות הקב"ה וכנס"י, בנתינת מחצית למטה נמשך המחצית מלמעלה ונעשה שקל שלם. ב. בנתינת י' כחות נה"א נעשה עליה לנה"ב.

משל דכף מאזניים, שמים מחצית בצד אחד ומחצית בצד השני, בירידת מחצית א' עולה מחצית ב'. משל דר"מ שרימה זאב את השועל כו' ע"י ירידת השועל (חכ' דקדושה) לברר הזאב תכלית הקליפה, גורם עלי׳ גדולה ביותר. מחצית הא' פועל במחצית הב' עילוי שלא בערך. נפה"א מברר את הנפה"ב, נעשה עילוי לא רק בי' כחות דנה"א, אלא גם בעצם הנפש. ריב"ז בכה (באופן שתלמידיו ראו ושאלוהו על זה) ואמר איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי, הרי אפי' אנחה היא תשובה עילאה, ופעל בירור בעצם נפשו. לכפר על נפשותיכם, עלי' מירידה גדולה זו מוסיף קדושה כפליים לתושיה ופועל עלי' גם בהיפוך החיים, תחיית המתים.

לדור המדבר היתה ירידה גדולה ונעשה עליה, ואתם הדבקים בה"א חיים

כולכם היום, וזכו להכנס ולכבוש ארץ כנען ולעשותה ארץ חפץ ואילו זכו היה גאולה שלימות ונצחית וחיים נצחיים.

מקשר לזוהר ואלה המשפטים, אלין אינון סדורין דגלגולא דנשמתין כו׳, המבאר סדר ירידת הנשמה ועלייתה למעלה. שע״י הירידה במקום הכי תחתון באה העלי׳. אשר תשים לפניהם לפנימיותם, המשכה מפנימיות הכתר, עתיק, משם נמשך חיים נצחיים למעלה משינויים, דלית שמאלא בהאי עתיקא וכולא ימין.

הצד השוה בדרושי פ׳ שקלים מרבותינו נשיאינו שבכל דור הוא, שע״י הב׳ חצאין נעשים שקל אחד. ואין בית המדרש בלא חידוש, בטח יש חידוש בדרושי הנשיא שבכל דור לגבי הדרושים שלפניו. כל עלי׳ היא נעלית יותר, כמו"כ בנשיא הדור, שממנו נמשך החיות והכח כו׳ לכל אנשי הדור לעבוד עבודתם, שהנשיא של דור זה האחרון יש אצלו ענין החידוש והנפלאות באופן מיוחד לגבי הנשיאים בכל הדורות שלפני זה... וזהו הטעם מה שבכל אחד ממאמרים אלו מתחילים בענינים המשותפים שבדרושי מחצית השקל, ורק אח״כ מבואר החידוש של נשיא זה, מכיון שהסדר הוא מן הקל אל הכבד.