ואתה ברחמיך הרבים – תשמ"ח

ג' ימים ג' דרגות: כ"ד, כ"ה, כ"ו. ניצחון המלחמה בכ"ד, כנגד כ"ד אותיות שב"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", יחו"ת. נס פך השמן בכ"ה, כנגד כ"ה אותיות דשמע ישראל. הספיק לח' ימים החל מכ"ו, שם הוי' דלעילא. נר חנוכה מאיר החושך באור שלמעלה מסדהש"ת הנמשך ע"י מס"נ, גלוי היחידה.

בנצחון נרגש המנגד (יחו"ת), מציאת פך השמן היה נס אבל מלובש בטבע (יחו"ע), בהספק לח' ימים למעלה מהטבע (הוי' דלעילא). קביעת הנס בכ"ה שבו נתגלה גם מעלת ניצחון המלחמה. משא"כ הנס דכ"ו היה לפי שעה ויתגלה לעת''ל.

"ויהי רצון שיקויים בנו ענין זה ד"ועמדת להם בעתצרתם" דקאי על כללות ענין הגלות שהוא הצרה הכי גדולה .. והבקשה היא שבקרוב ממש יהי' עמדת להם בעת צרתם,, וכיון ש"בכל צרתם לו צר (לו בו') הרי בודאי שבקרוב ממש מוציא הקב"ה את ישראל מהגלות, כמ"ש ושב ה"א את שבותך, והשיב לא נאמר אלא ושב".

קטע מסוף ד’’ה רני ושמחי תש’’ל

"בגלות האחרון .. נעשה הגילוי דפנימיות התורה באופן דהבנה והשגה, באופן של טעימה עכ"פ, טועמי' חיים זכו, מעין ודוגמא לגילוי טעמי תורה שבתורתו של משיח .. אף שגם לפנ"ז היו גאולות מהגלויות שבינתיים (בין גלות מצרים לגלות זה האחרון), יון מדי ופרס (שבזה נכללת גם הגאולה דימי חנוכה, שאז ישנו הענין דנרות חנוכה שאינן בטלים לעולם) הרי עדיין לא הי' אז גילוי פנימיות התורה, כי אם ליחידי סגולה בלבד (כדאיתא באגה"ק) ועאכו"כ שלא הי' זה באופן של הבנה והשגה.

"אך דוקא בגלות המר הזה האחרון, ניתנה פנימיות התורה לכל אחד מישראל, ודוקא מדור לדור ומשנה לשנה ומיום ליום נצטווינו להרבות בלימוד זה ובאופן דהפצת המעיינות חוצה. והיינו, שאע"פ שעדיין אין זה תורתו של משיח בגלוי, כי אם באופן של טעימה בלבד, מ"מ, ע"י הלימוד באופן שמוסר את עצמו ללימוד זה, הנה בטעימה זו יש לו עד למעלה מעלה כו'.