אשר ברא – תשמ"ח

הקדמת "ששון ושמחה" ל"חתן וכלה", אף שהם עיקר הסיבה לקיבוץ ו"הקהל" הפועל שמחה וחיזוק בתומ"צ ופועל שמחה גם בחו"כ העליונים. אלא שסדר בריאתן ברא ששון ושמחה תחילה כדי שהחו"כ יהיו שרויין בששון ושמחה. כי יחוד דמשפיע ומקבל צריך לגילוי כח הא"ס והוא ע"י שמחה הפורץ כל הגדרים. כללות עבודת האדם הוא יחוד משפיע ומקבל, כמבואר בענין יפה שיחתן כו', הנה"א פועלת על נה"ב, נשמה על הגוף, האדם בעולם, ופועלים חידוש, דירה בתחתונים. צריכים נתינת כח משלישי שלמעלה משניהם. ג' ענינים: האדם עושה מצוה; מעשה המצוה; הדבר בו נשית המצוה. מח' דיבור ומעשה. הנתינת כח לזה הקדים ששון ושמחה לפרוץ הגדרים עד שנעשה לבשר אחד עד שנמשך גילוי כח הא"ס למטה. לכן היא ברכה השביעי חביבין ונאמרו בה עשר לשונות שמחה, רמז להרחבה די' עממין לעת"ל, י' מאמרות, י' דברות, עשרה עשרה הכף בשקל הקודש.

לזכות

פינחס יצחק בן שיינא יפה שי'

וזוגתו חנה יוטא בת אסתר מייטא שתחי'

לרגל יום נישואיהם

ביום ג' פ' וישב כ"א כסלו

ה'תשס"ד

יה"ר שכל הברכות יתקיימו במילואן

וירוו נחת רוח אמיתי חסידותי מכל יו"ח שיחיו

מנפש ועד בשר

ומתוך הרחבה מופלגה בגשמיות וברוחניות