וישלח יעקב – תשמ"ז

"וישלח יעקב מלאכים לפניו גו׳ לעשו" כפי שהוא בשרשו הנעלה בחי׳ המקיפים דתהו. גם המתנות ששלח הם קרבנות דעולם התהו, לכן שלח גם גמלים מניקות שהם היפך הטהרה וכו׳, כי בקרבנות דתהו אפשר להיות קרבנות גם מחיות אלו, כמבואר בהדרושים פרטי המתנות ששלח ופירושם וכו׳. ומטעם זה גם קרבנות אלו היו דברים חיים דוקא, כי קרבנות דתהו אופנם הוא באופן אחר מקרבנות דתיקון. ד' מאות איש עמו הוא ע"ד ד מאות שקל כסף, ת' עלמין דכסופא, עובר לסוחר, למעלה מכתר, אלא שעשו בא להלחם עמו. ויחץ גו' לשתי מחנות, כדי לפעול הבירור, ואכן פעל עליו ויחבקהו וישקהו, בכל לבו. אף שעדיין היה השטר חוב ועבדום ועינו אותם ת' מאות שנה במצרים, אלא שחשב שלאחר בירור ב' אומות דלבן ועשו (שרש הע' אומות שמצרים רק אחת מהן) הגיע עת הגאולה. החידוש דלעת"ל ע"י ויאבק איש עמו, עבודת התשובה באופן דיגיעה, למעלה מסדר השתל', משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. ומזה בא אח״כ ל"ויבוא יעקב שלם" בכל הענינים, ועד "וישב יעקב בארץ מגורי אביו".

הוספה:

מאמרי ד"ה קטנתי מהתוועדות י"ט כסלו