את הוי' האמרת – תשמ"ו

"האמרת והאמירך" ג' פירושים, (נגד מלכויות זכרונות שופרות) ל' שבח, עשיתוני חטיבה אחת, תמליכוני עליכם. ל' לבוש, ה' מלך גאות לבש. ל' דיבור, מלכות פה, בנין עולם הדיבור.ופועל בישראל "וה' האמירך" - ל' תענוג, ונמשך במצוות – ל' לבוש, ולתורה – ל' אמירה, ונעשה דם ובשר כבשרו. ונמשכים עי"ז ברכותיו של הקב"ה בג' ענינים אלו: במקיף דלבוש "שמלתך לא בלתה מעליך". בפנימי' דלחם מן הארץ שנעשה כלחם מן השמים שכולו טוב. כל זה שייך לר"ה בו נברא האדם "והנה טוב מאוד". ואפילו ההיפך הנרמז כתיבת "מאד" גם הוא נהפך לטוב.