אני לדודי – תשמ"ו
הרחבת תחום הקדושה לשדה ומדבר
מאמר כעין שיחה אור ליום ה' א' דראש חודש אלול. לקראת שבת (ש"פ שופטים) נדפס כהנחה פרטית בלתי מוגה, כשהכניסו את ההנחה בצירוף פתק עם שאלות הואיל לענות על השאלות וערך כמה תיקונים בגוף המאמר וערכו את המאמר מחדש והכניסו אותו להגהה, ואח"כ הכניסו את המאמר להגהה שני' עם התיקונים האחרונים וצירפו פתק עם כמה שאלות והפתח דבר על מנת להוסיף בו את התאריך (צילום מכל זה עם פיענוח התפרסם בתשע"ח ע"י מערכת צרפת-פרצת).
תקציר
המאמר בלקו"ת אני לדודי שנקודתו הוא המשל דמלך בשדה הוא בדף לב, כי בשעה שהמלך בשדה כל ישראל בהשתוות ואחדות וזה שייך לפרשת ראה אנכי נותן לפניכם. הארת מדת הרחמים פנים בפנים בכל המדרגות שבמאמר אני לדודי: עיר, מדבר ושדה.
עיר הוא בתוך תחום הקדושה; מדבר מחוץ לתחום הקדושה; שדה הוא מקום בירור עניני עולם שמחוץ לקדושה והכנסתם לתחום הקדושה, ענין הקרבנות שהעבודה בהם בשלימות תהי' לעת"ל. כל זה שייך לפרשת שופטים, כי ע"י סיום פעולת השופטים ממשיכים "ללכת בדרכיו כל הימים" מתבטלים המחיצות ומרחיבים את תחום הקדושה. עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות.