איתא בזהר זימנא חדא – תשמ"ו

המשכת המטר ע"י פנימיות התורה דוקא שענינה שלום (ולא תפילה שהיא שעת קרבא) ופעל בכל העולם כולו גשמים באופן דמנוחה כמו לע"ל שלא יהיה בו מלחמה וכו' ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה'. ודרש עה"פ "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", יחוד זו״נ, שורש ירידת גשמים, וגרם ירידת גשם גם בעולם ל' העלם שהיה זקוק למטר, מצב של חסרון. כמה פרטים בפסוק, "שבת אחים", אחדות דזו״נ. "יחד", יחוד וזיווג, "גם", מרבה כל הספירות, או״א וא״א (חו"ב וכתר), כדי שהאחים (זו״נ) יהיו באופן דיחד (יחוד) צ״ל המשכה מהבחינות הנרמזות בתיבת "גם", או״א וכתר, ולכן נמשך זה ע״י אמירת תורה, חכמה, עד שירד מטר למטה הכולל כל הברכות "ונתתי גשמיכם בעתם ואולך אתכם קוממיות".

גם אחים קאי על משה ואהרן, חכמה ובינה, יחוד או״א. "כשמן הטוב על הראש" (חב״ד) נמשך (ע״י זקן אהרן) לכל סדר השתלשלות, עד למטה מטה ע"י ברכת כהנים בדרך ציווי מלמעלה למטה במהירות, עד מהרה ירוץ דברו, תיכף באמירת הכהן נמשכת הברכה מלמעלה ממקורה ושרשה עד למטה מטה בעולם הזה התחתון שאין למטה ממנו. גם תלמידי רשב״י נק' חברייא, שבת אחים גם יחד, ענין האחדות והמשיכו בו ממקום נעלה ביותר ע״י ריבוי השבחים, אח״כ אמר גם תורה בענין זה, וזה פעל ירידת הגשמים.