נעשה אדם – תשי"ז
עבודה דעצם הנשמה גם למטה
ש״פ בראשית, כ״ד תשרי, מבה״ח מרחשון (התוועדות ב׳). מאמר רביעי בהמשך למאמרים הקודמים ד"ה זה היום דיום ב' דר"ה פ"ה; ד"ה וטהר לבנו דיום ב' דחה"ס פ"ב ואילך; ד"ה תורה צוה דיום שמח"ת. לכללות המאמר ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'תח ואילך, והוא הגהות וכו' לד"ה יסובבנהו במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו. וראה ד"ה זה תשכ"ב.
תקציר
בבנ"י ישנה השגחה נעלית יותר (אַ טיפערע השגחה) שאינה ע"י כלים או לבושים, אלא מבחי' כח הראי' עצמו. ע"י "בקשו פני", העבודה מצד הנפש עצמה, ולא מצד ההכנה דהבנה והשגה, כי התבוננות היא רק להסיר הדברים המעלימים ומסתירים, אז נתגלה בנפשו האהבה שמצד עצם הנשמה למעלה מטו"ד, כמו שהעצם קשור עם העצם. וכמו"כ גם בהשגחה מלמעלה למטה היא מצד העצם, והממוצעים הם רק להסיר את ההעלמות והסתרים, אז ההשגחה היא מצד העצם ממש, מה שהעצם (דאלקות) מתקשר בעצם (דנשמות). ונשלמת הכוונה דדירה בתחתונים.
"יצרנהו כאישון עינו" שחור שבעין, יתרון האור מן החושך, באים לעצם, מלוכה על עם דוקא, משל בן המלך השב ממרחקים ומעורר תענוג עצמי הפשוט, מזה נעשה השמחה דשמע"צ ושמח"ת.