ויגש אליו יהודה – תשמ"ו

משכן היה כסדר מלמטה למעלה, דצ"ח. בית עולמים כולו דומם אבנים ועפר אף קורות ארזים היו מכוסים. משכן-תחילת העבודה, מעלת הרוחני, צומח יר"ת. בית עולמים-תכלית השלימות ניכר מעלת הדומם, ביטול, יר"ע. שלימות עבודת-העבד אין סתירה בין ביטול לעבודה. הכוחות הם של האדון שרוצה את מציאות העבד וכוחותיו. התואר אדון מכריח ומחייב וממציא את מציאות העבד, ע"ד שליח שכל כוחותיו הם דהמשלח. הראיה דקרקע המשכן מעפר סוטה, ונק' "עפר המשכן" ולא עפר-המדבר, כי יר"ת קשורה ליר"ע, גם מי שנכשל ונכנסה בו רוח שטות (סוטה) יכול לתקן ע"י ביטול דיר"ת ועולה עד לעפר שבגג המקדש, עליית הדומם. עד "ונקתה ונזרעה זרע" וכדברי חנה לאלקנה אלך ואסתר כו' ונולד שמואל הנביא שמשח את דוד בקרן למלכות נצחי. עד"ז הגשת יהודה ליוסף וסיום ההפטרה "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" כי המסקנה ושלימות העבודה היא יראה עילאה וביטול, למעלה מכללות העבודה.

קטעים מל' המאמר: ידוע שהפטרה נתקן מחמת ירידת וחושך הגלות וגזירת המלכות שלא לקרוא בתושב"כ. ואי אפשר לומר שגוי יש לו שליטה על יהודי, שיוכל למנוע ממנו לימוד התורה (ורק כאשר יהודי נותן לו מקום ליכנס וכו׳) שהרי כל העולם כולו לא נברא אלא לשמשני, ויתירה מזו, שכל העולם לא נברא אלא בשבילי .. אלא כל טעם הירידה לגלות וגזירות המלכות וכו׳ הוא בשביל העלי׳. וזהו הטעם מה שבהפטרה דוקא שבאה (בגלוי) ע״י גזירת המלכות מדובר על דבר שלימות הענין דדוד עבדי נשיא להם לעולם. כי ע״י הירידה דגלות כו׳, עי״ז באים לשלימות העבודה דדוד עבדי נשיא להם לעולם .. אלא שרוצים שיהי׳ הכל במזומן, שיהי׳ ״דאלאי גלות״ ויבוא ״משיח נאו״ .. וזהו תוכן נקודת כל הענינים ונקודת כל הנקודות, דנקודת כל הענינים היא שיהי׳ ודוד עבדי נשיא להם לעולם, ונקודת כל הנקודות היא שענין זה יהי׳ בפועל ממש ובקרוב ממש, בעגלא דידן, ובעגלא דידן ממש.