פדה בשלום – תשמ"ו (א)

בפסוק מרומז הפדיה דכמה צדיקים, מכ"ש ג' הגאולות דרבותינו נשיאינו בי"ט ויו"ד כסלו וי"ב תמוז. אלא שיותר שייך לשיעור תהלים דיום יו"ד כסלו. במאמר דבעל הגאולה מדגיש שהפדיה בשלום היא בלא מלחמה כלל, כי כשישנם מנגדים אין זה אמיתית השלום. ע"ד שלמה שכל הגוים התבטלו לפניו. אלא דקאי על נפש דוד לעת"ל לכן נאמר פסוק זה על ידו. שלום זה היה בגלוי בגאולה דיו"ד–י"ט כסלו. גם לפנ"ז היה שייכות לזה לכן זכה ערב הגאולה להיות הילולא של אדמו"ר האמצעי כמבואר במאמרו "להבין ענין הילולא דרשב"י" שמבאר מארז"ל האי עלמא כבי הילולא דמיא, יחוד נשמה בגוף ע"י המשכת כח הא"ס, דוגמת יחוד איש ואישה, עי"ז נעשים בחי' מהלכים בתומ"צ שהם בעצמם הילולא. גילוי יחוד זה בצדיקים שהתעסקו בפנימיות התורה בעת הסתלקותם, וביום הילולא ע"י לימוד ועסק בפנימיות

התורה מתגלה פנימיות בל"ג במציאות האדם ע"ד תחיית המתים. ג' דרגות בהילולא ג' ענייני פדה בשלום. דדוד, דהסתלקות וגאולת אדמו"ר האמצעי.