ואשה אחת – תשמ"ו

במאמר אדה"ז ב' פירושים על כלים רקים אל תמעיטי: לעסוק בתומ"צ אף שהם רקים מאהבה ויראה; התבוננות איך שהוא כלי ריקן ויתמרמר על ריחוקו. עד"ז ב' אופנים ביתרון האור מן החושך: ע"י עסק התומ"צ ממשיך אור גדול שלמעלה מהשתלשלות השייך להשתל', מקיף הקרוב, אריך, ומאיר את החושך; ע"י המרירות, משים עצמו כשיריים, נמשך חושך שלמעלה מאור לגמרי, ישת חשך סתרו, מקיף הרחוק, עתיק.

ויש לבאר זה ע"פ מ"ש אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בעל יום ההולדת במאמרו ד"ה כי המצוה הזאת גו' לא נפלאת היא ממך, עתיק, תשובה עילאה, רצון שלמעלה מטעם. לא רחוקה היא, אריך, תשובה תתאה, רצון המלובש בטעם. תומ"צ ותשובה אף שהם בעצם למעלה גם מפלא ומריחוק, מ"מ לא נפלאת ולא רחוקה ממך, גם מנר"נ שבנשמה, כי במתן תורה ניתן לכאו"א הכח שבחי' אנכי יהי' אלקיך, כחך וחיותך, לכן בכח הנר"ן לעורר אף את המקיפים. ואת ובנייך תחיי בנותר, שגם כחות הפנימיים דהנשמה יחיו בנותר, גם ממקיף הרחוק נמשך חיות גם לכחות פנימיים דהנשמה, כי ע"י התשובה מתגלה שאנכי הוא אלקיך כחך וחיותך. קשור למאמר רז"ל תחיי בנותר, עד שיחיו המתים, שיחי' הגוף מהסובב. ותהא הנשמה ניזונית מהגוף.