והי' ביום ההוא – תשמ"ו
ביאת אובדים ונדחים ע"י שופר גדול. עצמות שאין גדול ממנו. ע"י השופר ממשיכים פנימיות התענוג מעצמות ית' ממש
"ובדרושי רבותינו נשיאינו בד"ה זה שבלקו"ת לכ"ק אדמו"ר הזקן, וכן בדרושי כ"ק אדמו"ר האמצעי, כ"ק אדמו"ר הצ"צ, כ"ק אדמו"ר מהר"ש, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, מובא דיוק הזהר [ספרו של רשב"י, חבורא דילך] בזה, מהו"ע שופר גדול דוקא".