להבין ענין רשב"י – תשמ"ה

"והאיתנים", תנאים, "מוסדי ארץ", ממשיכים בחי' איתן, יחידה, לתושבע"פ ע"י רשב"י הממוצע בין איתן לתנאים, התכלית הוא היחוד ע"י ביטול המחיצה בין גליא לסתים דאורייתא, המשיך אור הפנימיות בנגלה. אין ערוך רשב"י לשאר תנאים דוגמת נברא לבורא, לכן הוצרכו לשבחו כדי לעורר השפעה ממנו, ע"ד סיפור שבחו של מקום. מצד היתרון שבענין הבירורים פעלו עליו השבחים, כמו שלמעלה פועלים השבחים מצד העלאת מ"ן שכך עלה ברצונו ית' שיתפוס מקום אצלו השבחים. נמצא שע"י שנמשך האור מרשב"י שלמעלה מבירורים לתנאים שענינם לברר, ישנם לב' המעלות דאור ישר ואור חוזר.

לכן פעלו הורדת גשמים ע"י העלאת מ"ן דהחברייא ששיבחוהו, ר"י קארי ליה שבת, קדש מלה בגרמי', מובדל מששת ימי המעשה, מ"מ נמשך ממנו בימים שלאח"ז ושלפניו. גם שבחוהו "מאן פני האדון הוי' דא רשב"י", התאחדות הוי', שם העצם, עם בחי' אדון לכל בריותיך. שייכות הסתלקות רשב"י לספירת העומר שענינה בירור מדות נה"ב מחד, ועי"ז יושפע שפע רב בכל העולמות לא אור שהוא הארה בלבד אלא שפע שהוא מהות הדבר בכל העולמות, עד לעולם הזה התחתון, ובעוה"ז גופא למקום הכי תחתון שאין תחתון למטה ממנו.