שופטים ושוטרים – תשט"ז

"בכל שעריך", ע"ד "נודע בשערים בעלה", ב' פירושים בזה: לשון השערה, ידיעת המציאות; לשון שיעור ומידה, בגבול די"ס, מבשרי אחזה אלקה, שייך השגה ממש, אבל למעלה מהספי' היא בהשערה בלבד. ע"י העלאת מדות למוחין, "עיני כל אליך ישברון", נמשך מוחין, נו"ן שע"ב, למדות. "בכל שעריך".

למעלה מזה "נודע בשערים בעלה", ל"ב נתיבות חכמה, ממשיך רצון העליון מלמעלה מהשכל לנש"ב. יחוד זה הוא גם יחוד ב' בחי' אבנים שבד"ה ושמתי כדכד, "שערייך לאבני אקדח" הם נש"ב "וכל גבולך לאבני חפץ" הם ל"ב נתיבות חכמה.

"שעריך" הם ז' שערים שבגוף, ב' עינים ב' אזנים ב' נחירי האף והפה, שעל ידם מתקשר האדם עם מה שחוץ ממנו ואפשר להיות שימוש גם לקלי', לזה צריך לשופטים, ידיעת האסור והמותר, וכן העבודה בהבנה והשגה, וצריכים גם שוטרים הרודים במקל.

ע"י קב"ע באה ההשגה בשלימות, וע"י השגה הקב"ע בא בפנימיות. אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה (קב"ע) ואלמלא יואב לא עסק דוד בתורה (השגה). אז השערים הם שערי צדק, "ושפטו את העם משפט צדק", כי נמשכים נו"ן שערי בינה ול"ב נתיבות חכמה, "למען תחי' וירשת את הארץ", מלשון רצון, המשכת רצון התחתון ורצון העליון, בעבודה זו הולכים בבטחון גמור ובשמחה לדין ומשפט דר"ה כי יודעים שהוא ישפוט תבל בצדק.