כי תשא – תשמ"ה (ב)

הקשר בין נשיאת ראש דכל ישראל לחטא העגל של הערב רב. גם ענין כי תשא גו׳ בעבודה רוחנית. כי בגשמיות אינו שייך ענין מחצית השקל בזמן הזה. מבואר ע"פ "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני", הוא מאמר כנסת ישראל על הקב״ה, דכל המשכה היא ע״י עבודת האדם מלמטה שהיא דוגמתה, אתעדל"ת אתעדל"ע עד שנמשך אתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת לשם. העבודה שבדוגמת שמאלו תחת לראשי היא במצות ל"ת, קו השלילה, "וימינו תחבקני" בקיום מ"ע, קו החיוב.

ענינם בעבודה:

שמאל - הוא תפילה, העלאה מלמטה, סולם זו תפילה, קרבנות, העלאת כל דצח״מ שבעולם מלמטה למעלה ומביאו מחוץ לבהמ"ק וירושלים וא"י. עבודת התפילה בתמידות, 'לואי שיתפלל אדם כל היום כולו', ע״ד "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".

ימין - הוא העבודה בתומ"צ המשכה מלמעלה למטה, גם הלומד תורה הוא כמחבק את המלך. הסדר הוא עבודת התפילה קודם תומ"צ, מבהכ"נ לבהמ"ד. "שמאלו תחת לראשי" ואח״כ "וימינו תחבקני". סדר זה באדם כדי שיהי' גופו וראשו בריא, אך כדי לבוא לענין נעלה יותר, להגבי׳ ולהרים את הראש למעלה הוא ע״י תשובה שלמעלה ממדוה"ג, בכחה להגבי׳ גם את הראש למעלה מעלה.

ישראל מצ"ע אינם שייכים לחטא כלל, רק כדי להגיע למצב של תשובה באופן ד"כי תשא", הגבהת הראש. דגם במצב ירוד ביותר שעבר על פקודי אורייתא צריך לדעת שהכוונה היא שעי״ז יבוא לעבודת התשובה, "כי תשא את ראש".

ויש בזה ב׳ קצוות. א׳, דגם מי שמצבו הוא נעלה ביותר צריך לדעת שאין זה מספיק, וצ״ל גם העבודה ד"תשא את ראש". ב׳, דגם מי שמצבו הוא ירוד ביותר, צריך לדעת שכל המצב הזה אינו אלא כדי שע״י עבודת התשובה יהי׳ אח״כ "כי תשא את ראש".

"כל העובר על הפקודים", פירוש א' מאן דעבר על פקודי אורייתא. ב' כל דעבר בימא, קריעת ים סוף, עבודת התשובה שלמעלה ממרכבת זכרי׳ ויחזקאל, למעלה מכל מדידה והגבלה, הגמר והסיום דיציאת מצרים.