וישמע יתרו – תשמ"ה

אף שהפרשה מספרת בשבחו של יתרו ומה שכיבדו משה רבינו, נזכר גם שהיה כומר לע"ז. בזהר איתא דמ"ת תלוי בהודאת יתרו. חידוש מ"ת, אף שאלפיים שנה קדמה (ושייכת) תורה לעולם וגם בפועל היה לאבות תורה, אלא שהיתה גזירה בין עליונים ותחתונים כי היו רק גילויים, החידוש דמ"ת שנמשך העצם עד לעצומ"ה ית'.

במאמרי באתי לגני (דהשתא) נתבאר שגם הענין הכי ראשון לאחר עצמות כביכול נמשך ע"י צמצום, ובמ"ת נמשך למטה מדרגה זו דלפני הצמצום לבחי' ישת חשך סתרו. לכן הודאת יתרו לפני מ"ת פעל יתרון האור מן החשך הזה שלמעלה מאור. ונרמז בכתוב: כהן מדין (תכלית הישות) חותן (חות דרגא, המשכה למטה) משה (תכלית הביטול, "מן המים משיתיהו") גם שמע קרי"ס, בקיעת כל הצמצומים מסכים ופרסאות למעלה עד אין קץ עד שגם יתרו חכ' דקלי' נהפך לאור. ומשם נמשך לד' מדרגות: אורות, כלים, לבושים והיכלות ופעל הגילוי דמ"ת בעוה"ז הגשמי.