יפה שיחתן – תשמ"ה

מעלת שיחת אליעזר העבד על תורת אברהם, כי היה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. על תורתן של בנים בכלל. מטרת ופעולת התורה להשפיע על המעשה הוא העיקר, וזה נעשה בהקדם שיחתן של עבדי בתי אבות. קבלת עול. עי"ז באים לתכלית השלמות בלימוד התורה. יש תורתן של עבדים, שלומד דין בשו"ע לידע את אשר ציוה עליו אדונו ומלכו, הקב״ה המלך והאדם המקיים הוא העבד. שיחתן של עבדים, היינו עמל שיחה דקאי על תפילה, לשון התחברות והתקשרות, בחי׳ רעותא דליבא, קב"ע באופן שהביטול אל האדון חודר גם בכח הרצון ובכח התענוג שלו עד שתענוג האדון הוא תענוג העבד. מעלת רעותא

דליבא בעבד דוקא כיתרון האור הבא מן החושך ויתרון החכמה מן הסכלות. כי העבד מצ"ע בהפקירא ניחא לי׳, בחי׳ חושך, ומתהפך ע"י שיחה ותפילה, מעלת אתהפכא חשוכא לנהורא. עי"ז בא לקיום כל גופי תורה להלכה למעשה גם כשהם רק ברמיזה.

אמנם, תכלית הכוונה שהתפילה ולימוד התורה יהיו מציאות אחת, לכן נאמר זה בשידוך יצחק (העלאה) ורבקה (המשכה, או להיפך) ב׳ קוין דרצוא ושוב, כללות התומ"צ העלאה והמשכה. לכן הוכפלה בתורה, כי היא יסוד כל התומ"צ. רצו"ש בתורה, במצות פרה אדומה, מים חיים ואפר. לכן פרשת פרה אדומה נאמרה בתורה באריכות יתירה שלא מצינו כמותה בשאר הקרבנות, כי מצוה זו היא חוקת התורה, כללות ענין דיחוד רצוא ושוב דתורה ומצוותי׳ (כנ״ל).