כה אמר ה' השמים כסאי – תשמ"ה

בפסוק זה יש הוראה לעבודת כאו"א מישראל. תורה מן השמים, דברי כאש, שהם למטה כמו למעלה, בפרט תושב"כ, אנא נפשי כתבית יהבית. האדם קורא וממשיך אלקות בתורה, יהבית בתוך הכתבית. ארץ הוא תושבע"פ, מחדש ומתחשב במצב העולם והציבור. בנש"י, יש השייכים לשמים (הימל-אידן) ויש השייכים לארץ. במארי תורה גופא, יש שהם שמים, למעלה מפרטים, ויש מארי תורה, אליבא דהלכתא, בכללות זהו מה שעוסקים בתורה באופן השייך לעולם, שבה צריכים להתחשב (זיך רעכענען) עם דעת העולם. מזה נמשך שמים וארץ רוחני וגשמי.

בכולם יהיה חידוש לעת"ל, שמים וארץ חדשים בתורה דלעתיד. מצד טבע הטוב להטיב רצה הקב"ה שהגילויים דלע"ל יהיו קשורים עם העבודה שלמטה, בחי' קב שלו ועד שגם לעת"ל יהי' העבודה דעתה, וזהו מ"ש בהמשך הכתוב, "כן יעמוד זרעכם ושמכם", שהעבודה דתומ"צ בזה"ז, הגם שהיא אין ערוך לגבי הגילויים דלעתיד, מ"מ יהי' ניכר מעלתה גם אז.