תקעו – תשמ"ד
שובע ותענוג לחודש השביעי
ליל ערב ר"ה כ"ט אלול. המאמר דר"ה בד"ה זה הוא המשך אליו. חלקו הראשון על תקעו הוא ע"פ לקו"ת ובארוכה באור התורה להצ"צ בעל יום ההולדת. מביא דרוש התקיעות שבסידור עם דא"ח. חלקו השני ועיקרו, הוא ביאור הפסוק "בחודש השביעי באחד לחודש", ע"פ המבואר באור התורה. פירושי ומעלת השביעי וכו'. במאמר דר"ה מביא מד"ה מי כמוכה תרכ"ט וענין עבד נאמן ופשוט, מהמשך תרס"ו.
תקציר
כל דבר בא בכלל ואח"כ בפרט, שופר, המשכה מעצמות התענוג ומתחלק לכל ר"ח השנה, בחודש השביעי באחד לחודש. ישראל עלו במחשבה כמשל הבן, אח"כ נמשך בכל פרטיו. קבלו מלכותי. כלל, ואח"כ פרטי הגזרות דתומ"צ. בעבודה כל יום מודה אני, כלל, אח"כ לפרטי פרטים בעבודת היום.
בפסוק בחודש השביעי שהוא כלל, אח"כ נאמר: שבתון זכרון תרועה מקרא קודש, פרטי ג' האבות, ג' קוין, ג' פירושים בשביעי. שבועה, עתיק; שובע, בינה; נמשך לשביעי, מלכות. ר"ה לגבי כל המועדים הוא כשבת לגבי חול, נמשך חידוש מעצמות. "ויכולו". תענוג, משם נמשך לחג"ת, ג' המועדים.