אם בחוקותי תלכו – תשמ"ד

"בחוקותי תלכו", חקיקה וקיום מצוות במחשבה, "ואת מצוותי תשמרו," בדיבור, "ועשיתם אותם", במעשה. ובאים ל"ונתתי גשמיכם בעתם וגו׳" עד "והתהלכתי בתוככם גו׳ ואולך אתכם קוממיות", ב׳ המעלות דעבודה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה בגאולה. "אלה תולדות" מלא ב"פ, בבריאת העולם ובלידת פרץ. כי שלימות הבריאה בגאולה ע"י מעשינו ועבודתינו לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים. לכתחילה כבר ישנה כוונה זו בבריאת העולם, אלא שבנ״י ע״י עבודתם צריכים להמשיכה מן התאוה אל הכח ומן הכח אל הפועל דירה בתחתונים.

עי״ז נעשה האדם שותף להקב״ה במעשה בראשית. כוונה זו שבבריאה הוא הכח לבנ״י שיוכלו לעשותה בפועל, ונרמז בפסוק "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", זה רוחו של משיח, שעוד לפני הבריאה בפרטיות כבר הי׳ בו רוחו של משיח, היינו הכוונה והתכלית שתתגלה לע"ל.

העבודה דבנ"י לעשות לתקן, עשיה מלשון כפי׳, "אדם לעמל יולד", שזה חל גם על משיח שנק' אדם, ויושב בשערי רומי בין עניי סובלי חלאים ואיהו שרי חד ואסיר חד דילמא מבעינא דלא מיעכב, שיוכל לגאול את ישראל מיד, בשעתא חדא וברגעא חדא. וזהו "אם בחוקותי תלכו גו׳", העבודה בג׳ הלבושים מחדו"מ שעל ידם הוא קיום תומ"צ, עמל ויגיעה בתורה בחי׳ אותיות החקיקה שבנפש, עי״ז באים לכל הברכות המנויות בהמשך הפרשה.