השמים כסאי – תשמ"ד

שמים וארץ, כללות הבריאה וכל סדר השתלשלות, בראשית, בשביל התורה ובשביל ישראל, בכל אחד מהן יש שמים וארץ, ויש ביניהם אחדות, והחילוקים הם רק בפרטים.

לימוד התורה - שמים, ד"ת אין מקבלים טומאה. קיום המצוות - בארץ. מארי תורה, מארי עובדין טבין. יששכר וזבולון. ולפני זה בתפילה בק"ש, קב"ע מלכות שמים וקב"ע מצוות.

תרומה ל' הרמה ול' הפרשה. ג' תרומות בכתוב, א' מהן מחצית השקל לאדנים שהוא לכ"א מישראל, אף שהוא הרמה. ב' פרשיות דק"ש, שמים וארץ, רצו"ש, תורה (ודברת בם) ומצוות (ואספת דגנך). במשכן ג"כ ב' ענינים, יריעות - שמים, קרשים וכלים - ארץ. תורה - הרמה, מצוות - הפרשותא. ובכל א' יש מחבירו.

שמים וארץ חדשים, רו"ש דלעת"ל, לא חידוש הישנות אלא חדשים ממש, שותף במעשה בראשית. הצמצום בדרך סילוק (ולא מיעוט) גרם המשכת אוא"ס מלפנה"צ להאיר במקום החלל, ומה שהאיר לפני זה היה מעין הכשרה ורגילות כביכול שיוכל לקבל גילוי זה, הוא חידוש הישנות. אמנם לעת"ל יתגלה עצמות א"ס למעלה מזה, חידוש גמור. תורה חדשה מאתי תצא. אלא שתלוי במעשינו עתה, "כשם שגילוי אוא"ס במקום החלל פעל פתיחה והכשרה ורגילות שיוכלו להמשיכו, עד"ז עבודת ישראל עתה פועלת פתיחה ורגילות להרגיל העולם (ביסלעכווייז) עד שזה גורם להמשכת העצמות לע"ל".

כן יעמוד זרעכם (מצוות) ושמכם (תורה), עבודת ישראל ברצו"ש הנעשים בזמן הזה אחר הצמצום, יהיו לעת"ל חדשים ממש, כי עבודתם עתה היא סיבה וגורם לגילוי זה, לכן בהכרח שהדבר נמצא גם בהם כי גם בישראל יש המשכת העצמות.