וכל העם רואים – תשמ"ד
תקציר
במ"ת נאמרו דברים פשוטים לכאו', אבל יש חידוש דמצווה ועושה. גם היו קולות וברקים וכו' ונאמר אנכי ל' יחיד שהיה הדיבור עם כל אחד מישראל. כי היה המשכת עצמות בגלוי וחדרה בכל סדר ההשתלשלות גם בדברים הכי פשוטים, המשכת העצם היא בדברים תחתונים ופשוטים ביותר ובעולם הכי תחתון ובדברים פשוטים שבו. פי' לאמר דעשה"ד הוא שהגשמי והתחתון עצמו נעשה האומר (אַ זאָגער) כי נמשך עצמות מצד ענינו (של התחתון) "שכל או״א הרגיש בנפשו את השם הוי׳ שהאיר בנפשו . . ושרש ההמשכה היא מבחי׳ עצמות א״ס".
לאתעדל"ע זו צ"ל המשכה באתר שלים (אף שאין זה ממשיך אותה) עד"ז להמשכת העצם צריך הסרת ההעלמות וההסתרים והבלבולים, כי קוב״ה לא שריא אלא באתר שלים, לכן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. העדר וצמצום בשביל הגילוי. החרדה מהקולות וברקים במ"ת הוא העדר קודם להווי׳ חדשה, ביטול כדי לקבל גילוי העצמות, הכנה וכלי להמשכת העצם, שהוא הוי׳ האמיתי.
עד״ז הכנה לתורתו של משיח, פנימיות התורה, היא ע״י ההעדר וההעלם שבכל הגלויות, ובפרט בגלות הזה האחרון, ובעקבתא דמשיחא, שזהו הגלות הכי ארוך וכו׳ וגלות המר וכו׳, שזהו ההעדר הגדול ביותר, ולכן באים על ידו אל ההווי׳ האמיתית שהיא הגאולה האמיתית והשלימה שאין אחרי׳ גלות, משום שאי אפשר שתהי׳ מציאות של גלות גדולה יותר מן הגלות הזה, ולכן גם הגאולה (ההווי׳) שעל ידו היא גאולה שאין למעלה הימנה.