פדה בשלום – תשמ"ד (א)

אף שסדר העבודה מהקל אל הכבד מתחיל באופן דמלחמה, כמאמר המשנה בן ה' למקרא עד בן ט"ו לגמרא רק לאח"ז באים ללימוד פנימיות התורה, שלום שבתורה [אלא שלאחר התגברות חשך הגלות התקינו להתחיל בלימוד פנימיות התורה בגיל מוקדם יותר כידוע מנהג רבותינו נשיאינו וכפי שסיפר מו"ח אדמו"ר נשי"ד בנוגע להנהגתו, מובן שהוא גם הוראה לרבים וסלילת דרך לכאו"א שאליו הגיעה הוראה זו], אמנם תכלית העבודה להביא את הנה"ב שלו למצב של פדי' ושלום, בכל לבבך בשני יצרך. הנתינת כח לזה מדוד המלך, שהחל בעבודה דמלחמה כפשוטה, דם רב שפכת, ובסוף הגיע לפדה בשלום עד שבנו נק' שלמה, ע"ש השלום דקיימא סיהרא באשלמותא שהיו דור י"ד וט"ו לאברהם. דוד הכין כל עניני ביהמ"ק שענינו להביא שלום בעולם. תכלית השלימות שגם הרבים עצמם יבואו למצב של שלום. לעת"ל יתבטל כל ענין המלחמה ויהי' שלום בשלימות. כל זה מיוסד בתורת בעל הגאולה, ויה"ר שנזכה ללמוד תורתו כאילו בעל השמועה עומד לפניו ולא רק כאילו כו' אלא עומד לפניו ממש, דאנא נפשי כתבית יהבית, שהכניס עצמו בתורתו.