אני הנה בריתי – תשמ"ד

קשר העניינים, כשימול את בשר ערלתו יהי׳ אז "אב המון גוים". ענינו של אברהם המשכת החסד שלמעלה.

קודם המילה היו יורדים נשמות גבוהות גם לאומות העולם ע״י היסוד, כי לא הייתה הפרדת הערלה מהיסוד ונמשך החסד גם לאומות העולם. כמתושלח, שהיה במדרגה גבוה עד שנתעכב המבול בז' ימי אבלו והי׳ מצב שאם ישובו יהיו גשמי ברכה בתכלית השלימות.

מובן מזה איך שלפני מילת אברהם היו נשמות גבוהות והמשכת החסד שלמעלה גם באומות העולם. לכן קודם המילה לא היה לאברהם שליטה עליהם ולא נתגיירו.

רק לאחר המילה נעשה ירידה באומות העולם, גרם שיהי׳ להם רצון להתגייר. (זהו גם הטעם שיש יותר גרים מזרע עשיו שנולד לאחר המילה מאשר מזרע ישמעאל שנולד לפנ"ז) וע"י ירידה זו בא לעליה, שנפעל בהם ענין הגירות, שזהו תכלית העלי׳ שלמעלה ממצבם שלפני הירידה. עד לגרים כר׳ מאיר ור׳ עקיבא.

ואברהם הי׳ ראש למולים וממנו נמשך אח״כ בכאו״א מישראל, כי ענין זה הוא ירושה לנו מאבותינו, ובא לידי גילוי לע״ל כאשר יהיו כל הענינים באמיתתם בגילוי.