והי' כי תבוא – תשמ"ג

תלה הכתוב מצות הבאת ביכורים תיכף ומיד בבואם לארץ, מוכרח לומר שישנו ברוחניות, גם בזמן הזה, עבודת התפילה במקום ביכורים תיקנו, איתא במדרש: משה צפה שעתידין ביכורים ליבטל תיקן להם ג' תפילות בכל יום, ומבאר הצ"צ הטעם, בביכורים ב' ענינים, הבאה וקריאה, העלאה והמשכה, כמו"כ בתפלה, העלאה "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", והמשכה משמימה לארצה, למלא את צרכי האדם. כשם שביכורים באים "מראשית פרי האדמה" מהמובחר ומשובח, כך כשמתבונן ויודע לפני מי הוא עומד, תפילתו היא מהמובחר ומשובח שבכוחותיו, ונותן להקב"ה את החלק הכי נעלה שבנפשו (העלאה), והקב"ה נותן לו מידו המלאה הקדושה והרחבה (המשכה), מבחי' יו"ד דשם הוי' עד לה"א, מאצי' לבי"ע, עד למחדו"מ של האדם העובד.

וכתורת הבעש"ט "כי תבוא אל הארץ" לשון מרוצה ורצון – העלאה, "וישבת בה" – המשכה, "ושמת בטנא", בכלים, ר"ת טעמים נקודות אותיות, ומביא את הברכה הכי גדולה "כי תבוא אל הארץ" כפשוטו תיכף ומיד.