אז ישיר ישראל – תשמ"ג
החילוק בין מעין לבאר ובין חפירה לכריה
ש״פ חוקת, ז׳ תמוז. "ולהבין כל זה, הנה כתיב מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, ומבואר ע״ז בדרושי רבותינו נשיאינו. מתחיל מלקו״ת פרשה זו עד לדרושי כ״ק מו״ח אדמו״ר, ובפרט בדרושי כ״ק אדמו״ר הצ״צ בפרשה זו שכתבם בהוספת מ"מ וציונים וכו׳".
תקציר
החילוק בין שירה זו לשירת הים. מעיין - הוא הנשמה כמו שהיא למעלה, באר - עבודת הנשמה למטה. מי הים מלוחים, מי באר מתוקים. העיקר עכשיו הוא עבודת המדות, ועבודת המוחין הוא רק בבחי' מוחין השייכין למדות, לעת"ל יהי' עבודת המוחין מצ"ע. "לבנון" קאי על כתר חכמה בינה. נתינת כח מעבודת האבות לחפור - להעביר גסות הרע, "כרוה" - להסיר דקות הרע. הכרח הקדמת עבודת התפלה לכל עבודת האדם.