והי' מספר בני ישראל – תשמ"ג

האדם הוא עולם קטן, ויש בו ד׳ יסודות אש רוח מים ועפר, וכל העולם תלוי באדם בתיקון ד׳ יסודות שלו, הוא מתקן את כל העולם כולו. דגם את העולם נתן בלבם של בני אדם, הסדר מלמטה למעלה, עפר מים רוח ואש.

עפר הארץ: לשון רצון ומלשון ריצה, התשוקה לעשות רצון קונו. התשובה ליכלל בו ית׳. הביטול דארץ שהכל דשין עליה שאינו מציאות לעצמו, וצריך לעזר וסיוע מלמעלה.

מים: מצוות שירדו למטה בדברים גשמיים. פקדת הארץ ותשוקקי׳ גו', מילוי התשוקה ע״י מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך.

רוח: בעולם הזה, מלשון העלם, צריך נתינת כח מיוחדת. וזהו יסוד הרוח, שתוכנו העלי׳ למעלה, רוח האדם העולה היא למעלה, לימוד התורה הו״ע הרוח.

אש: כי גם הרוח אינו עולה למעלה לגמרי, וצ"ל יסוד האש שטבעו לעלות למעלה, וצריך פתילה שתמשוך אותו למטה כדי שלא יכלה, ובעבודה הו"ע תשובה.

לע"ל העבודה לא יהי׳ באופן של תשוקה לעלות, אלא שבעבודתו גופא יאיר האור שלמעלה. ברוך קונך, שהוא חד עם עצמותו ית׳, וגם בעבודתו למטה שבמדידה נרגש האור שלמעלה ממדוה"ג, המספר עצמו יהי׳ באופן "אשר לא ימד ולא יספר". "והי׳ במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני א-ל חי", תשובה באותו מקום, זדונות נעשה כזכיות "ונקבצו בני יהודה", הודאה וביטול דמלכות, ולעת"ל תתגלה מעלת ספירת המלכות, עם בני ישראל, ז״א, "יחדיו", שהמספר ובלי מספר יהיו יחדיו.