כי תשא – תשמ"ג
הגבול דמטבע נעשה בל"ג של אש
ש״פ משפטים, פ״ש, מבה״ח וער״ח אדר. ראה אוה״ת תשא ע׳ א׳תתקיט (ובשוה״ג שם). וראה גם לקו״ש ח״א ע׳ 181.
תקציר
זה יתנו גו' הדל לא ימעיט, הרי הקב"ה אינו מבקש אלא לפי כוחן. גם ענין מטבע (הגבלה) של אש (בל"ג), וענין מחצית, הרי עשר הוא שלימות ומהו עשרים גרה.
הדל והעשיר, כל אחד נותן בהתאם לדרגתו עשר גרה שלו. העשיר מאצילות והדל מעולמות בי"ע. ומש"כ לא ירבה ולא ימעיט, כי צ"ל הנתינה בשלימות בכח עצמו, כי כך רצה הקב"ה שלא יהיה נהמא דכיסופא, וישנו בפרטיות בכל אחד מישראל.
שלימות העבודה למטה, שהאמונה תחדור לכל כוחות הנפש, ונמשך שלימות מלמעלה, בחי' עשר דוקא. אך העיקר שהיו דבר אחד, דבר שלישי, עד שיורגש בכ"א מהם שאינו אלא מחצית. הכח לזה מלמעלה, כי תשא את ראש, הראה לו מטבע (הגבלה) של אש (יסוד הכי רוחני), שהגבול עצמו נעשה באופן דאש בל"ג.