להבין ענין שמח"ת – תשמ"ג

ענין השמחה הגדולה בתורה ששוה לכולם והקשר לשמע"צ דוקא, "תהיה לכם", יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך, וחילוקו משאר מועדים ובפרט חג השבועות. משל המדרש למלך שהיו לו בנות - נש"י למעלה, בנות ירושלים, נשואות - בירידת הנשמה למטה בגוף, למקום קרוב - צדיקים, ולרחוק - בע"ת (גם צדיק שמתבונן וכו' שייך לרחוק), בשמע"צ יוצאים מקיץ - חום דשמש הוי', לחורף - קרירות, מקור דברים בלתי רצויים, ולית ביומי למיזל ולמיתי. פסח ומ"ת, נשואות לקרוב, עבודת הצדיקים, הליכה בהדרגה, ז' שבתות. עצרת של חג בא לאחר חג האסיף מכל הימים החל מר"ח אלול, עבודת התשובה, מרחוק, בשעתא חדא משלים הכוונה, כמשל הליווער שמגביה בנין מלמטה, כך הבע"ת מגביה ומתקן כל סדהש"ת בכח המעשה, לכן אותיות תשרי הם תשר"ק מלמטה למעלה, לכתחילה אריבער, והריקוד ברגלים מגביה גם את הראש, ענין המס"נ בפשטות, בלי התבוננות ועיון וראיות והוכחות, וגם הס"ת כרוכה ועטופה במפה ע"ד אין עצם מסתיר על העצם, ע"ד הנחת היד על הראש דלא חשיב כיסוי, כך ישראל ר"ת יש ששים אותיות לתורה. אפילו אם כל השנה הוא באופן בלתי רצוי הנה בשמח"ת בא להשתתף בריקודים ברגליו ובכל כוחו בראשו ובלבו.