תנן כו' לא היו ימים טובים כו' – תשמ"ב

הטעם שלא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב מבואר בעץ-חיים שהוא מפני דקיימא סיהרא באשלמותא, אף שחסרון הלבנה ומילואה הוא בכל חודש וישראל דומין ללבנה הרי כל ט"ו שייך עניין העליה לאחר הירידה, מ"מ עליה דט"ו באב גדולה יותר כי היא לאחר ירידה דמפני חטאינו גלינו מארצנו לכן העליה לאחרי' באין ערוך. לכן סיום מס' תענית שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו, ולכמה גרסאות מוסיף אמן, שהיא עליה נצחית קיימת לעד. אף שגם בית ראשון היה שלימות כי שלמה הי' דור ט"ו שלימות הלבנה, וגם בית שני היה ענין התשובה, עדיין אין זה בתכלית השלמות, רק בית שלישי הוא נצחי וקיים לעד כי בא מחמת תשובה שלימה מאהבה רבה זדונות נעשו כזכויות ומברר גם את הניצוצות שבג' קה"ט כי לאחר שעברו ירידה הכי פחותה וירודה מתבטל לגמרי כל מציאות הלעו"ז. משא"כ צדיק אף שלא חטא ופגם וכו' אינו יודע אם היה עומד בניסיון כזה שעבר הבע"ת, אבל בע"ת שכבר עבר כ"ז הוא ענין נצחי וקיים, זוהי מעלת בית שלישי אפילו על ב"ר, עד שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא.

ירידת תשעה באב פגם בשלמות דעשרה. שחסר ספירה אחת, ומרומז בתיבת אי-כה, שעלו י' ספירות בא' (אי) ועי"ז כ"ה (היינו מלכות) ישבה בדד, ירידת השכינה יחד עם כל ישראל בגלותא. תמורת זה תהיה עלייה לאחריו לבחי' אחד עשר שלימות הכתר, עתיק ופנימיות עתיק. וכסיום הגמ' שלעת"ל יאמרו הנה אלוקינו זה גו' זה ה' קוינו לו, ב"פ זה, גילוי פנימיות עתיק "כסיום מס' תענית (במשנה) שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן".