ליהודים היתה אורה – תשט"ז
המשכת "אורה .. ויקר" למטה בהתיישבות
ש"פ תצוה, זכור, י"ג אדר. מביא בתחילתו מאמר אדה"ז שנדפס לאח"ז במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ד ע' סב ואילך. וראה גם בארוכה שערי אורה שער הפורים ד"ה וקבל היהודים פכ"ט ואילך (צז, א ואילך). וראה ג"כ ביאור השייך להמאמר בלקו"ש חי"א ע' 324 ואילך [נדפס ג"כ בהוספות למאמרי אדה"ז שם].
תקציר
"היתה אורה" ל' מפעיל שפועל את מציאות האור דתורה, למעלה מ"תורה אור" סתם, פורים אתעדל"ע באה ע"י אתעדל"ת, משא"כ במ"ת היה אתעדל"ע מצ"ע ומזה הגיעו גם ל"ששון ויקר" גילוי נעלה שגורם לכלות הנפש. השמחה היא עד דלא ידע, "ויקר אלו תפילין" וצ"ל רצועות ארוכים (וואס לענגער) עד הרגליים. ונמשך לכל השנה בחי' "יקר" בהתיישבות מהמח אל הלב ולמטה יותר.