עם לבן גרתי – תשמ"ב
תקציר
יעקב מודיע לעשו "עם לבן גרתי", שכבר המשיך מלובן העליון בתרי"ג מצוות ותיקן את עצמו ובכוחו לברר גם הרע דעשו, ע"ד קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים. יעקב מתיקון יקבל מעשו הבכור אורות מקיפים דתהו, אורות מרובים וכלים (גם הכי רחבים) הם רק מועטים. גם כפשוטו, לאחר בירור ניצוצות ק"נ דלבן בא לברר את עשו. הסדר בבירורים מלמעלה למטה, תחילה מברר הקרוב יותר, צאן לבן, נה"א, ע"י תרי"ג מצוות. אח"כ בירור עשו, נה"ב ע"י הנהג בהן מנהג דר"א. תחלה בירור ק"נ דלבן ואח"כ בירור גקה"ט דעשו. לכאורה לבן הוא גקה"ט. משמע מאוה"ת שיש איך שהם בק"נ שלבן הוא כתר דק"נ ועשו הוא ז"א דק"נ. וממילא כן גם למטה יותר, לבן הוא כתר דגקה"ט ועשו ז"א דגקה"ט. וצ"ל קודם בירור לבן שהוא הראש ואח"כ עשו הגוף.
החילוק בעבודה: קלי' לבן אינו מרמה עצמו משא"כ עשו מרמה את עצמו שאין לו כח ויש לו אמתלאות דזה אינו רוצה און דאס לייגט ניט ביי אים וכו' וקשה יותר מבירור לבן כי מתערב בו עמלק בגי' ספק. וזהו גם טעם אריכות הגלות דאדום. עוד מבואר באוה"ת דהליכת יעקב לעשו הוא חיבור מ"ה וב"ן, האי עלמא (עוה"ז) דאזלינן מיני' (בחי' הליכה) כבי הילולא דמי' (יחוד קוב"ה ושכינתי') ע"ד יחוד יצחק ורבקה. ב' בחינות ביחוד חו"כ, עכשיו הכלה טפלה לחתן היא שותקת ורק מקבלת מהחתן, שמח תשמח (ל' הוה) חתן וכלה. לעת"ל יהיה קול כלה, משמח חתן עם הכלה שהיא העיקר. ונאמר בה מהרה ה"א ישמע ל' עתיד. לפני הגאולה צריך לטעום מכל תבשיל שיהיה לא רק ישמח ה' במעשיו אלא גם ישמח ישראל בעושיו עד שמהרה ישמע כו' וקול כלה.