היום הזה ה"א מצוך – תשמ"א

כניסת הארץ; ראש השנה; תושבע"פ; כולם קשורים לספירת המלכות. גילוי רצון העליון בשלימות. כל זה ישנו כבר עתה בעולם בשלימות, "אלה תולדות (מלא) השמים והארץ בהבראם", אלא שנמצא בהעלם, ע"י העלם זה יתגלה לעת"ל יתרון האור מן החושך, "אלה תולדות (מלא) פרץ", פריצת כל המדידות והגבלות.

"ודבש היום הזה ה'" הוא ר"ת הוי' אחת, תיבת "ודבש" מרמז על יתרון האור מן החשך, כי באה מהדבורה שהוא שרץ טמא ודוקא על ידה באה המתיקות. הרמז באות ו' שבתיבה, "ודבש", כי ו' הוא אות החיבור המוסיף, ע"ד יתרו, שנוסף אות ו' לשמו (יתר) כי על ידי הודאתו "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים", באו לגילוי דמ"ת כיתרון האור הבא מן החשך.

כללות עבודת ישראל עתה, לגלות "אלה תולדות פרץ" ועי"ז נעשה שותף למעשה בראשית. ויש בזה מעלה יתירה מכניסת הארץ ע"י יהושע, כי הדור ההוא היו בניהם של דור דעה אוכלי המן ושותי מים מבארה של מרים, לא היה להם הפיכת חשך לאור, לכן אינו בתכלית העילוי, משא"כ הכניסה לארץ עתה לאחר חשך הגלות שפיזרן בין האומות, גולים בין האומות ומפוזרין בכל העולם כדי לברר ניצוצות (ולא ע"י אור גדול המושך אליו את הניצוצות) יש בזה עילוי גדול יותר. כיתרון האור מן החושך.