וידבר גו' זאת חוקת התורה – תשמ"א

בדרך כלל התורה נחלקת לב' חלקים, תורה שבכתב ושבעל פה, ומהדרושים על פרה אדומה משמע שיש בחי' שלישית, תורה שבחקיקה. ההפרש שבין חקיקה כתיבה ודיבור, תכלית החקיקה היא מעבר לעבר, בכתיבה מתאחדים, עד שצריך השתדלות יתירה כשרוצים להפרידם, דיבור הוא נפרד מאדם המדבר, וזהו עיקר אופן לימוד תורה שבע"פ.

בנפש האדם: כחות עצמיים, גילויים ופעולות מחוץ לנפש. בעבודת האדם: חקיקה-תשובה, כתיבה-תורה ומצוות, דיבור-העבודה עם חלקו בעולם. בדרך כלל מדובר רק על ב' חלקי התורה כי גילוי בחי' טהורה הוא ע"י לימוד התורה והפעולה עם חלקו בעולם. כללות העבודה היא מלמטה ומלמעלה, שלפעמים כתוב שזה תורה ותפלה ולפעמים שהוא תורה ומצוות, רצוא ושוב, זהו פרטי פרה אדומה, וכן באדם הדומה לתורה, שחיותו הוא ע"י הדם שהוא בבחי' רצוא ושוב, וכן בכללות העולם.