להבין ענין פ' הנסכים – תשמ"א

קרבנות, ענינם העלאה מלמטה למעלה עד רזא דא״ס, נסכים, ענינם המשכה מלמעלה עד לתחתון שאין תחתון למטה הימנו. בעבודה, תפילות במקום קרבנות תקנום העלאה עד בכל מאודך, מס"נ בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו", ירידה וההמשכה למטה, בקשת צרכיו, והמשכת צרכי האדם מלמעלה למטה בבני חיי ומזוני רויחי. גם כללות העבודה לשמש את קוני, כאו״א מישראל משרת את ה׳ כמו כהן (וכהן גדול) בביהמ״ק ממשיך שכינה למטה ע״י שנה"א חלק אלוקה ממעל ממש מושלת ושולטת על הכחות ועל גופו וחלקו בעולם, עי״ז עושה את העולם משכן ומכון לשבתו ית׳.

מעלת הנסכים שנאמר בהם "ארץ מושבותיכם", היינו ענין ההתיישבות למטה בדברים תחתונים, לא רק העלאה, קורבנות ותפילה, תורה "לא בשמים היא", ודוקא בארץ נמשכת בחי׳ "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ואף כי הבית הזה" בניחותא, לעשות לו דירה בתחתונים. גילוי עצם לעצם בלי הפסק בגד בינתיים. תכלית הכוונה היא ההמשכה למטה, וזהו ענין רצועות של תפילין של ראש צריך שיגיעו למטה מהטבור, לפי שהתכלית היא ההמשכה למטה מטה, ודין זה הוא דוקא בתש"ר (שלמעלה משל יד) שכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר. עתה העסק בתורת קרבנות ונסכים הוא כמו המעשה.