התחברות
י"א סיון

ראיתי והנה מנורת זהב – תשמ"א

מנורת זהב, ז' נרות וכתישה, בעבודה
ש״פ בהעלותך, י״א סיון. "ואיתא במדרש (הובא בלקו״ת פרשתנו ד״ה זה) לפי שירמי׳ אומר כסף נמאס קראו להם (לישראל) ויחזקאל קורא אותם סיגים כו׳ בא זכרי׳ ואמר ראיתי והנה מנורת זהב כולה".

תקציר

"מנורת זהב כולה" דזכרי' היא מש"כ בפרשה "מקשה זהב, עד ירכה ופרחה", רגל וראש, ומעלה בכ"א על זולתו, מעלת הראש ומעלת הרגל, שהם גם מציאות אחת ממש, מקשה אחת. אף שיש מעלה מיוחדת בכל נשמה, הם מציאות אחת, אב אחד לכולנה. עיקר העבודה עתה להאיר בז' נרות ז' מדות, לעת"ל יאירו גם המוחין. והקב"ה עוזרו ע"י שבעה רועים וישראל הם הצאן.

"ושנים זיתים עלי׳" ענין המרירות הקדמה לעבודה שענינה לשנות את האדם. "אחד מימין הגולה ואחד משמאלה", כובד ראש, מרירות וביטול לתורה ומצוות, מעשה מלשון אתכפיא. ויוצא ממנו שמן, אתהפכא חשוכא לנהורא.

בגלות נקראו נש״י בשם "מנורת זהב" ע"י הכתישה, גילוי פנימיות התורה בגלות דוקא, כי רק בשבת לא יקרא לאור הנר, אבל בימות החול, היינו זמן הגלות, הקריאה והלימוד בתורה היא לאור הנר המאיר ע״י השמן שבתוכו. ועי"ז ל"מנורת זהב כולה גו׳ ושבעה נרותי'" ולא רק נרות, אלא "והי׳ לך ה׳ לאור עולם". גילוי שמש הוי' שאין קצבה לאורו.

פרשה / חג