וערבה לה' מנחת יהודה – תשמ"א

כפילות הלשון בפסוק "כימי עולם, וכשנים קדמוניות" במדרש מבאר: 'כימי עולם' קאי על משה; 'כשנים קדמוניות' קאי על שלמה ונח. מבאר הצ"צ: 'כימי עולם', סדהש"ת, ו'שנים קדמוניות' למעלה מסדהש"ת, אריך ועתיק ולמעלה מזה. 'יהודה וירושלים', קאי על עבודת הקרבנות, רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס, בבחינת ערבות. היינו שנים קדמוניות. פועל גם בבחי' 'כימי עולם' המשכה בתיקון. שבת היא העלאה דימות החול. 'שנים קדמוניות'. בשבת הגדול ישנו עילוי שנעשה בה נס גדול, מכה מצרים בבכוריהם. שחודר בטבע שהמצרים עצמם מכים זה בזה "כימי עולם". וזה נעשה ע"י "יהודה וירושלים", בנ"י ששרשם בעצמות.