בכ"ה בכסלו – תשט"ז

ז' נרות המנורה בעבודה בנפש, המשכת אור החכמה, ביטול, לז' מדות באדם ובעולם ובירור מדות דלעו"ז ע"י חכמה "לא יחפוץ כסיל בתבונה".

ענין נטילת ידים (מדות, ציפורניים) במים שאין להם גוון, פשיטות, אור החכמה, שם הוי' דלעילא. קודם הסעודה לאכילה לשם שמים, נהמא אפום חרבא ליכול, לחם ל' מלחמה. אז הסעודה כדבעי. אבל להעברת גוף אותיות מחדו"מ אין די בנר וצ"ל "חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה", קטורת, מעלת תפילת המנחה שכופה את עצמו באמצע היום. הדלקת הנרות והקטורת ע״י אהרן, העבודה בכל מאודך בל"ג, מעבירין עצם חיות הקלי'. גם צדקה בכפיה הוא ע"ד קטורת. ח' נרות דחנוכה מעביר הקלי' כקטורת, "והוי' יגיה חשכי" בתוספת וא"ו.