וידבר גו' ויקחו לי תרומה – תשמ"א

ג' תרומות: תורה-מ, עין יפה, א' מארבעים; תרי ממאה, מס"נ דב' פרשיות ק"ש ב"פ ביום, עין בינונית, א' מחמישים; מעשה המצוות, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, למטה מבינוני, א' משישים. ג' אלו כלולים בתורה שהיא מקור הכל (לכן מבוארים הם בדרושי הצ"צ לשבועות) ופועל בתפילה ובמצוות, בירידת הנשמה למטה בעוה"ז בזמן הגלות, לצורך עליה ושלימות.

בד"ה וקבל היהודים (פרז"ת) מבאר שדוקא בזמן הגלות קיבלו את מה שהחלו במ"ת. והוא פלא, הרי במ"ת היו בתכלית העילוי, ואעפ"כ נק' החלו לעשות, הקיום והקבלה דווקא בזמן הגלות וגזירת המן, כאשר אותותינו לא ראינו. אך היא הנותנת, הגלות והעמידה במס"נ שנה שלימה ולא עלתה על לבם מחשבת חוץ, עי״ז קיימו מה שקיבלו כבר במ"ת, והכח לזה מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, ע"י תורה דהבל שאין בו חטא, להשבית אויב ומתנקם. אויב גלוי ונסתר. לא רק בזמן אמירת המאמר שהיו אויבים ממש, אלא גם בזמן הזה עיקר הנסיון הוא לא להתבייש מן המלעיגים על הענין דמפי עוללים ויונקים, לימוד התורה עם תשב"ר. יש המלעיג בגלוי, ויש שונא הנסתר, שמלביש ומסתיר את הלעג שלו בטענות של תורה וכו׳. כדרכו של היצה"ר היום אומר לו כו' עד שאומר לו כו'.

הכח להעבודה הוא ע״י נשיא הדור, דאתפשטותי׳ דמשה בכל דרא ודרא, ובדורנו הוא כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו, שהוא הנותן כח להשבית אויב ומתנקם, ובפרט שהוא דבר בעתו, שהרי אנו נמצאים עתה לפני פורים קטן, דע״י העבודה ע״פ הוראתו, באים להשבתת האויב ומתנקם, והשבתי חי׳ רעה, מעבירן מן העולם, אתכפיא, ומשביתן שלא יזיקו, אתהפכא חשוכא, דעי״ז יתרון האור מן החושך. בכל הג' תרומות, צ״ל לימוד התורה קודם התפילה, שצריך ללמוד מתי להתפלל ואיך להתפלל ולמי להתפלל. עד"ז במצוות ובג' עמודים עליהם העולם עומד.