כה אמר ה' השמים כסאי – תשמ"א

שמים וארץ קאי על תומ"צ, על ידם נמשך עצמותו ומהותו ית' בשמים וארץ כפשוטם. שמים, תורה, נמשלה לאש ולמים, וארץ לשון רצון, שרצתה לעשות רצון קונה. וע"י מצות נמשך עצמות כפשוטו, גם התורה משמים ממשיך עצמות לארץ, כי תורה לא בשמים היא ונמשלה למים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, "השמים כסאי", שמשפיל עצמו לשבת עליה. בפרט בלימוד ביגיעה שלוקחים עצמות, יעשה למחכה לו, דדחקין באורייתא כו' ממשיכים עדן עליון.

"הארץ הדום רגלי", מצוות, מרומם את הרגל, בפרט מצות צדקה שנעשה מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה. ע"ד אלף נכנסים למקרא ואחד יוצא להוראה, כי בהלכה לפועל ממשיך עצמות. כל זה הוא עתה בעולם כפי שהוא על מלואו נברא. לעת"ל "שמים וארץ חדשים", "אלה תולדות פרץ" מלא, מצד עבודת האדם עתה שפעל התחדשות.

העבודה בשעבוד ודאגות המטרידות ומבלבלות בעבודת ה' נק' מי נח ופועל נייחא דרוחא כיתרון האור מן החושך. הכוונה במים רבים היא להיות ע"י יתרון באהבה, כמשל המלך ששלח את בנו למרחק כדי שיגלה כשרונות שהיו בו בהעלם, כך בירידת הנשמה למים רבים מתגלים שלמות כוחותיו ופעולותיו מן הכח אל הפועל. גם מעורר צימאון, עד"מ סתימת המים שמעורר מרוצה גדולה, כך ע"י ירידת הנשמה בארץ ציה ועיף מתעורר בתשוקה להתקשר בעצמות המאור, משכני אחריך נרוצה לשון רבים גם לנפה"ב.

וזהו "השמים כסאי", שכאו"א צריך לעסוק בעניני שמים תורה ויהדות ולפעול גם בענייני ארץ להמשיך עצמות בגשמיות העולם, כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ואף כי הבית הזה. אי זה בית אשר תבנו לי, לעצמותו ית'.